כשהיינו ילדים למדנו את השפה האנגלית באמצעות חוברות וספרי לימוד, את המפלט ממחסן המילים בספרים המשעממים מצאנו בתוכניות הטלוויזיה החינוכית הנפלאות של הד"ר החצי אפוי.. Dr. Half Baked גבי ודבי ומיסטר קשטן, אבל את החיוכים שהתכניות האלה העלו על שפתינו בית הספר דאג למחוק כשנאלצנו להעתיק מהלוח אותיות ומשפטים.
כך למדנו אנגלית לפני הרבה שנים בבית הספר. הרגשנו שלמדנו להיות בלשנים, למדנו בעיקר דקדוק, כללים וחוקים כשהכל היה איכשהו מסביב לנושא, אבל לדבר אנגלית לא למדנו.
כשהגענו לתיכון המשכנו לשנן יותר מילים, להתכונן ליותר בחינות על עבר פשוט ועבר מתמשך, למלא Unseen, לקרוא סיפורים מלנכוליים על בחורה שקראו לה אוולין ועל טרגדיה משפחתית ב "כולם היו בניי" ולענות על עוד שאלות. בדקדוק כמובן. השפה האנגלית הסתכמה עבור רובנו בפרזנט סימפל ופרזנט פרוגרסיב אבל מתנה לא הייתה שם..
כשסיימנו את התיכון יצאנו עם מיומנות לפתור מבחני אנסין עם מילים ארכאיות ובכל הקשור בניהול שיחה חרקנו שיניים.
הורים יקרים, צר לי לספר לכם ששום דבר לא השתנה בתכנית הלימודים מאז שהיינו ילדים. השיטה נשארה אותה השיטה… שינון של אוצר מילים וכללי דקדוק. כללי אצבע איך לפתור Unseen. שיטות משוכללות איך לענות על שאלות בקטעי קריאה (בלי להבין ממש את קטעי הקריאה) והכל עטוף בטכניקה ועוד טכניקה בלי הכיף של לימוד שפה עשירה וחיה.
האם המורה שלכם שרה איתכם יחד שיר של הביטלס? הראתה לכם (שלא נדע) סרטון מצחיק של חבורת מונטי פייתון המופרעת ולימדה אתכם שנינות אנגלית מהי?
האם ילדכם שקיבלו ציון מרשים של 90 בתעודה יודעים להזמין ארוחה במסעדה בלונדון? לקרוא שלטים בטיול המשפחתי? להציג את עצמם ולספר על עצמם מול קהל בכמה משפטים פשוטים? האם הם יכולים לנהל שיחה באנגלית?
השיטה שכל מורה לאנגלית במדינת ישראל מלמד בה כיום מכוונת להצליח במבחן ישראלי באנגלית, אבל לא מתייחסת כלל לשפה האנגלית כשפה חיה ולאתגר שהחיים האמיתיים בעולם הגלובלי מציבים.
כשמורה נכנס לכיתה ממוצעת בת 30 תלמידים הוא פוגש 3 רמות לימוד: מתקשים, בינוניים ומצטיינים. אין שום סיכוי שגם המורה הטוב ביותר יוכל לתת מענה הולם לכולם.
אנגלית אינה עוד מקצוע שאפשר ללמד כמו שמלמדים מדעים או גאוגרפיה.
כדי ללמוד שפה, צריך לדבר בשפה ולהשתמש בצורה חופשית בשפה. הילדים צריכים להרגיש חופשיים לדבר ולא כבולים לחוקי דקדוק אותם למדו בבית הספר. החוקים הם נכונים וחשובים אבל בגלל שיטת הציונים והערכות, הילדים חוששים לטעות או לדבר לא נכון ואז הם נחסמים. הפתרון הוא שחרור מכל חוקיות ולתת להם פשוט לדבר גם בהתחלה עם טעויות מה כבר יקרה? לטעות? ברור שמותר לפעמים גם חייבים.
השלב הראשון בכל יכולת הוא קודם כל להאמין שאתה מסוגל לעשות זאת. אם התלמידים מרגישים פחד לטעות הם לא נמצאים אפילו בהתחלה. הם צריכים לחזור אחורה ולרכוש את הביטחון באמצעות מורה שמאמין בהם ונותן להם לטעות. אחרי שירגישו שהם מסוגלים, תפקידו של המורה לתקן אותם ברגישות מתאימה בכל פעם דבר אחד בלבד ולאפשר להם לבנות בטחון ביכולתם.
באמצעות שיטת לימוד אנגלית לילדים באונליין, אנו עורכים שיחות עם תלמידים ומורים מארה"ב הילדים מקבלים ביטחון רב ביכולתם. התלמידים האמריקאים אינם שיפוטיים כלפי האנגלית שלנו היות והם יודעים שזו שפתנו השניה. הם מקשיבים בסבלנות ובנימוס לכל אחד מהילדים ואף אומרים לתלמידנו שהאנגלית שלהם ברמה גבוהה.
השיח הבלתי אמצעי בנושאים שרק מעניינים את הילדים כמו חיות אהובות, ענפי ספורט חדשים, משחקי וידאו משותפים, גורם לילדים ללמוד את אבני השפה בלי כללים או מסגרות… רק מתוך התנסות וחוויה טובה. באמצעות הקשבה לאנגלית תיקנית של החברים האמריקאים, התמודדות עם הצורך לענות לשאלותיהם ולמידה של תבניות בסיסיות של שאלות ותשובות, הילדים רוכשים אוצר מילים עשיר שלא ילדמו בשום חוברת לימוד של משרד החינוך, הם מקבלים ביטחון ביכולתם לשוחח באנגלית וביכולתם לדבר באופן תיקני ומובן.
ההכרה ביכולת, הביטחון והתרגול של שיחה באנגלית, גורם לילדים לקלוט את השפה הרבה יותר טוב מכל שינון למבחן. הרי בתהליך הלמידה של ילד אמריקאי את השפה האנגלית, אימו לא מסבירה לו מה ההבדל בין הווה פשוט להווה מתמשך הוא פשוט מבין זאת רק מהקשבה ומיישום.
באחת מהשיחות עם חברינו מלונג איילנד, ניו יורק, אמר אחד מהתלמידים הישראלים כי הוא מרגיש כל כך בנוח לדבר אנגלית כאילו הוא יושב עם חברים ישראלים ומשוחח. התלמיד הרגיש כל כך חופשי שיכל להמשיך לדבר באנגלית גם אחרי שהשיעור שלנו נגמר וזוהי הורים יקרים התשובה לשאלה מהי הדרך היעילה ביותר ללימוד אנגלית לילדים.