בעלעול בחוברות הלימוד של בני אני רואה הסברים על מזג האוויר, איורים המסבירים עובדות מדעיות וסיפורים על אינדיאנים באנגלית.
החוברות הללו שנכתבו לפני מספר שנים ומודפסות במהדורות חוזרות ונשנות לא הביאו בחשבון שאלה מהותית: האם הנושא הכתוב בהם בכלל מעניין את הילדים? האם הם באמת רוצים לדעת עוד על מצב צבירה של נוזל וגז? או אולי יש משהו אחר שמאוד מסקרן אותם כעת?
כחלק מ לימוד אנגלית לילדים אונליין אנו נפגשים עם ילדים ואנשים ברחבי העולם: אנו מכירים חברים מארה"ב וקנדה, משוחחים עם תלמידים מיפן, שומעים על פסטיבלים מעניינים בהודו, מקבלים שיעורי בישול מחבר מטאיוון ופגשים מורה מאלסקה שגרה ליד קרחון מרשים.
בכל הפגישות, הסרטונים והבלוגים אני שואלת את הילדים מה מעניין אותם לדעת? מה הם ירצו לשאול?
ואז מתגלים דברים שלא ניתן ללמוד בשום ספר לימוד: שבדרום אפריקה עכשיו העונה הפוכה (כי הם נמצאים בחצי הכדור הדרומי) שיפן מורכבת מ 7,000 איים, שבהודו יש יותר מ-1,700 שפות וניבים, שליד הבית של חברינו מפנסילבניה יש מפעל של חברת הרשי שהוא בכלל פארק שעשועים ושאם פוגשים דוב גריזלי באלסקה כדאי לעמוד ולנופף בידיים.
זאת למידה אותנטית! לא שינון של אוצר מילים מתוך חוברת שמחר תשכח, אלא סקרנות טבעית לעולם, עידוד להכיר ולהתעניין באדם אחר, לגלות אמפטיה וכבוד לשונה ולאחר.
והנה כבר הכתיבה עצמה של בלוג זה לקחה אותי לעלעל במדף הספרים שלי בספריו של ז'ול וורן שהדהים את העולם בסיפוריו המרתקים ויש שיאמרו הנבואיים, אני כבר יודעת מה אלמד מחר את התלמידים שלי.