גיליון התפירה שפתח דלתות לעולם לנערה בת 14 מישראל

כשהייתי בת 14, נרשמתי לקורס תפירה במתנ"ס קריית אונו. יחד עם נערות נוספות נהגנו לעלעל בחוברות תפירה (Burda לאוהבי הז'אנר).

באחד השיעורים שמתי לב שבסוף החוברת יש מודעות לבקשות לחברים לעט: בני נוער שרוצים להתכתב אחד עם השני. עוד באותו היום שלחתי מכתב להנהלת העיתון בגרמניה עם הודעה משלי: "נערה בת 14 מישראל, רוצה להתכתב עם ילדים מכל העולם".

כעבור חודש פתחתי בהתרגשות את העיתון וראיתי את המודעה שלי. לא עברו שבועיים ותא הדואר הקטן במרכז החלוקה בגני יהודה התפוצץ מרוב מכתבים. 

קיבלתי מכתבים מושקעים, כתובים בצבעים שונים, נערים ונערות שסיפרו על חייהם, הם גרו בעיירות ציוריות ורחוקות בגרמניה, אוסטריה, פולין, צרפת.

קראתי כל מכתב בשקיקה וניסיתי לדמיין את חייהם של הילדים שגרו שם. 

עניתי לכל אחד מהכותבים בהתרגשות, הדרכתי את חברותיי שהתעניינו גם הן בכתיבת הגלויות ותוך פרק זמן קצר גם רמת האנגלית שלהן השתפרה פלאים. אנגלית ישראלית שהיא ברובה תרגום של עברית, יוצרת בעיות בניסוח משפטים ובחירת המילים הנכונות מהמילון (כך למשל יכולתי להנחות חברה שרצתה לתאר שאנו גרות במושב…. כשהיא כמעט כתבה I live in a seat) שמתי לב כי לדוברי עברית יש הרבה מחסומים כשהם מתבטאים בשפה האנגלית. 

מה שגרם לי להמשיך בכתיבה הייתה הסקרנות שלי לשמוע על חייהם של בני גילי, על מקומות רחוקים, מוזיקה, אוכל, חגים, מנהגים, תחביבים, ספורט.

והנה, כאילו לא התבגרתי…מאז שהתחלתי ללמד ולפתח את שיטת לימוד אנגלית לילדים אונליין אני לוקחת גם היום את תלמידיי למסעות ברחבי העולם: ביחד אנחנו מאמצים כיתה מחו"ל, נפגשים עימם באונליין, כותבים בלוג משותף, קוראים את מה שהם כתבו ומגיבים להם, הם מעודדים אותנו להמשיך ולדבר באנגלית וביחד אנו משחקים ויוצרים ולומדים זה מזה. בתמונה: עיתון Burda: בזכותו הכל התחיל.
נושא נוסף שיכול לעניין אתכם הוא לימוד אנגלית לילדים